מוריס וקנין

מוריס ועקנין יקירנו, המלך ברבר הראשון

בשם כל המורביטון המואחידון בטיול הזה בזכותך, אני רוצה להודות לך על החוויה שלא תישכח שהענקת לנו, חוויה שהייתה כל כך מרשימה שבמבט לאחור אינני בטוח אם הייתי במרוקו, או נכחתי בערב מספרי סיפורים על מרוקו מפי מוריס ועקנין.

כי מה זה מרוקו? אני פה, כמו חלק גדול מהגברים כאן, אני מניח, בגלל אשתי, שיום אחד הפכה לשרון אלרואי-פרייס, הודיעה שנגמרה הקורונה, ושנוסעים למרוקו. ואני? מי אני בכלל? מין פרדה המכונה בעל, שעליה רוכבים, ואחרי שנזהרים שלא ליפול לתהום, וסובלים חבטות, גם משלמים. יש לי מילה? אז אמרתי - טוב, נוסעים, ומכרתי נכד אחד לסעודים כדי לממן את הפרויקט.

ומה הייתה לגבי מרוקו עד שפגשתי את מוריס? מין טאג'ין אקזוטי כזה שבו מתבשלים הבאבא סאלי, מרוקו סכין והפנתרים השחורים מפעם, אבי טולדנו, המאלח, יעקב עהן ודוד אמסלם בתוך מופלטה - מין מדינת עולם שלישי אקזוטית, שחיה מזה שהיא מזמינה אנשים דיכאוניים להתאבד בה באמצעות שתיית מים מהברז ואוכל רחוב. מרוקו - מין מושג קולוניאליסטי מתנשא של אשכנזים. כל זה עד ששמעתי על חברת הנסיעות "אמסלם" שיושבת דווקא בטבריה (והאמת שזה נראה קצת חשוד בהתחלה), ועל טיולי עומק של "מסעות" עם מורה דרך מיתולוגי בשם מוריס

ועקנין.

מה שריגש אותי, ולא רק אותי אני משער, יותר מהכל, זו הדרך שבה אתה, מוריס, דיברת על מרוקו. אתה דיברת על הארץ הזאת לא כמורה דרך סתם, אלא כמאהב על אהובתו, או כמארח המציג בפני אורחיו את הבית שבנה במו ידו. אתה לא הראית לנו את מרוקו. אתה בראת אותה בשבילנו!

והידע שלך? לעתים נדירות נתקלתי בבעל מקצוע המכיר את התחום שלו לפרטי פרטים כמוך (ואני בא מאקדמיה, ויודע להבחין בין מומחה ל"מומחה"). ואם מתקילים אותך בשאלה קטנונית ומרושעת - אתה כבר ממציא משהו (סתם... סתם...). במה אתה לא שולט: מהיסטוריה, דרך כלכלה, ארכיטקטורה, רפואה, ועד לגיאולוגיה, חקלאות וכולי וכולי. וכשמרוקו קטנה עליך - אתה עושה לנו, במרוקו, סדרת חינוך על ישראל: על החרמון, ומערות נטיפים, וכל מיני מקומות אחרים שעליהם לא שמענו בעוונותינו בארצנו הקטנטונת. שתי הדרכות במחיר אחת.

רק אתמול, כשפעם ראשונה קיללתי אותך כי כמעט עפתי מהפרדה שלי שאהבה אקסטרים והלכה על שפת הצוק, נזכרתי - כדי להרגיע את עצמי - ברקדנית הבטן החטובה משלשום, וחשבתי שיש תחום שעליו לא הרחבת, וזה - יחסים וסקס במרוקו. טוב, בגילנו... אבל אז נזכרתי ברוקחת הממזרה הזאת, שאם לשפוט על פי העברית והפויילע שטיק שלה, ייבאת אותה מישראל, הגברת שקצת הביכה אותנו עם שיקויי החשק שלה.

המלך מוריס יקירנו, שוב תודה על הכל! ובעיקר על שהראית לנו ארץ קסומה, מגוונת, מרתקת, עתיקה וחדשה,  ברוח הסיסמה שלי שכבר רצה בפייסבוק: מרוקו - לא מה שחשבתם! --